תהליך הנחת עלי זהב
שיטת הנחת עלי הזהב המסורתית, הקשה והנחשבת ביותר, היא שימוש במים. השיטה לא השתנתה במשך מאות בשנים והיא עדיין נעשית ביד.
תנליך העבודה מתחיל בשיוף מוקפד של משטח ומשיחתו בדבק, לאחר מכן מכסים את כולו בשש או שבע שכבות של טין ארמני איכותי ואדמדם טחון דק ומעורבב עם קולגן. לאחר מכן הוא מלוטש עם בד כותנה לקבלת משטח חלק לגמרי ונטול פגמים. בשלב הזה מניחים את עלי הזהב שהורטבו מבעוד מועד במים בעזרת מברשת (לרו משיער סוס) ואז מבריקים את המשטח עם אבן אגט| ההברקה צריכה להתבצע כשהדפים טרם התייבשו לגמרי.
בשיטה המודרנית האובייקט שעובר הזהבה מצופה תחילה בדבק, לרוב על בסיס מים, ועלי הזהב מונחים על הדבק עד לייבוש. לאחר ייבוש מלא מורחים את האובייקט בלכה כאמצעי לשימורו.
עלי זהב באומנות
השימוש הפופולרי בעלי זהב נעשה כהזהבה לחומרים שנועדו לקישוט, כגון פסלים בנצרות המזרח, מסגרות ציור, רהיטים וכן חפצים קטנים כמו תכשיטים, אומנות הנייר ועוד. קיימות מסגרות זהב העשויות ללא עלי זהב ומחירן זול יותר. אולם מסגרות עם עלי זהב הן לרוב עמידות ואיכותיות יותר. (למצוא תמונה של עלי זהב ממפעל בקנאזווה)
שימוש קולינרי
עלי זהב אינם רעילים ובתרבויות אחדות משתמשים בהם כאמצעי קישוטי במזון או בשתייה. בדרך זו הם מעבירים תחושה של יוקרה וערך רב. עלה כזה נקרא, "וארק", ניתן למצוא אותו במספר קינוחים וממתקים, ביניהם שוקולד וממתקים הודים מסויימים.
במדינות אסייתיות, לעיתים משתמשים בעלי זהב בחטיפי פירות. בעבר השתמשו בו גם בקפה, במיוחד בתקופת "כלכלת הבועה" של יפן בקנאזווה, אזור בו התרכזה תעשיית עלי הזהב. חנויות וסדנאות עלי זהב מכרו תה ירוק וסוכריות עם עלי זהב בתוכן. בשלהי 1870 השתמשו באכילת עלי זהב עם שתיית אלכוהול, כדי ליצור רושם של עושר רב.
טרנד עכשווי בארצות הברית, הוא שימוש בעלי זהב במשקאות ליקר כמו גולדשלאגר, לעומת זאת באירופה ליקרים עם חלקי עלי זהב ידועים כבר משלהי המאה ה-16. דוגמא ידועה לכך היא הגולדווסר הפולני, המיוצר לפחות משנת 1598.
אנקדוטות
- נצרך בצורה של אבקה או עלי זהב
- עובר עיבוד מסוים שהופך את זה אכיל
- מחקרים רפואים הראו שאכילת זהב לא מזיקה לבני אדם, הוא לא נספג למחזור הדם שלנו ובקלות יוצא כמו שאר הירקות
- הזהב יוצא מהגוף שלנו תוך 24 שעות, ללא שינוי של תפקוד הגוף וללא נזק או תופעות לוואי
- אין בעיה לאכול כמות גדולה של זהב-רק לא משתלם
- מומלץ לנשנש זהב 23K המורכב מ96% זהב טהור ו-4% כסף אכיל
מאמר כפית זהב בפה:
- שפים וקונדיטורים אוהבים להשתמש בזהב, במיוחד בקינוחים חגיגים.
- דפים דקיקים של זהב טהור, 24K, בצלחת זה שיא השחיתות
- שי דובלרו-שף שמשתמש בזהב
- זהב= מתכת אצילה= לא נוטה להתערבב או להתחבר לחומרים אחרים= הוא יוצא כמו שהוא נכנס
- 25 דפים קטנים עולים 250 ש"ח-ניתן להשיג אותם במר קייק (צבי שכטרמן 4 אזור תעשייה צפוני נתניה)
- מסעדת מול הים- עללי זהב על פרלינים של שוקולד
- דובלרו מגיש מנת "מילפיי" עם עלה זהב- אלף העלים
- שף עומר זרניצקי מ"ברקרולה"
- שף פייר הרמה -קונדיטור צרפתי מהולל
- בארץ יש בקונדיטוריות צמרת- אלון גולדמן ב"מזארין" ההרצליינית
- אופיר בן-חנוך "לה-ליונז" אשדודית
- אידלסון 10 התל אביבית
הודו הצרכנית הגדולה ביותר של זהב אכיל- רב סרן שמועתי אומר שההודים אוכלים כ-12 טונות זהב בכל שנה.
קינוחים הודים מסורתיים שמכינים עם זהב בחתונות של הודים עשירים הם בגדר חובה וברכה לזוג הטרי ולאורחים.
פתיתי זהב במשקאות צלולים
הטרנד הנוצץ של 2016- יעל לאור-וואלה אוכל
טרנד קולינרי לא זול בכלל, הזהב הוא חומר שאינו פעיל כימית ולכן אין לו בעיה לעבור את מערכת העיכול.
קיט-קט זהב, דונאט זהב יוקרתי, שבבי זהב על נקניקיה בלחמניה, פיצת זהב במהדורה מוגבלת.
אז מה הקשר של כל זה למחזור מתכות? אנחנו אוהבים זהב, ומתכות יקרות בכלל, וכל מה שקשור בהם!